בחירת מגשר
(פרק 9, להתגרש ולהישאר חברים מאת ד"ר סוזן זיידל)
ההחלטה לפרק את התא המשפחתי היא החלטה מרחיקת-לכת, המתקבלת בכובד ראש. לאחר שנפלה החלטה זו, עומדים בני-הזוג בפני כמה בחירות נוספות. הראשונה שבהן היא בחירת הדרך שבה יסדירו את העניינים הכרוכים בפירוד. בעבר, היו רק שתי אפשרויות: להגיע להסדר על ידי הידברות ישירה, ללא התערבות של אנשי מקצוע, או לערב שני עורכי-דין ולנהל משפטים זה כנגד זו. רק מעט זוגות, שנמצאים בפרשת דרכים זו, מסוגלים להגיע להסדר בלי סיוע מקצועי. רובם פונים לעורכי-דין ונגררים להליכים משפטיים. כיום עומדת בפני בני-הזוג אפשרות נוספת - הליך הגישור. הגישור מסייע לזוגות להידבר ביניהם ללא ריב ומדון ולתכנן את עתיד המשפחה בנפרד. שיעור המשפחות הבוחרות באפשרות הגישור הולך וגדל משנה לשנה. השאלה עבור זוגות אלה היא כיצד לבחור את המגשר.
שיקולים בבחירת מגשר
איך למצוא מגשר מתאים?
כיום, אלפי מגשרים מציעים את שירותיהם בתחומים רבים, אך רק כ-5% מהם עוסקים בגישור בענייני משפחה וגירושין. אפשר למצוא רשימות של מגשרים במדריך "דפי זהב", באתרי אינטרנט1, בבתי-המשפט לענייני משפחה ובאגודה הישראלית לטיפול במשפחה2. כמו בתחומים רבים, אין פיקוח על העיסוק בגישור וכל אדם יכול לפרסם את עצמו כמגשר בענייני גירושין. רצוי אפוא לברר מה הרקע המקצועי של המגשר, היכן הוא קיבל הכשרה בגישור ומה ניסיונו עם זוגות בהליכי פירוד.
הדרישות של הנהלת בתי-המשפט לגבי אלה שרשאים להיכלל ברשימות המגשרים במשפחה הן מינימליות ביותר ואין ערבות לכך שרמתם המקצועית של המגשרים תהיה נאותה. הגוף היחיד, בינתיים, שמסמיך מגשרים על פי אמות מידה מקיפות וראויות היא חוג המגשרים של האגודה הישראלית לטיפול במשפחה (נספח 1). האגודה תספק פרטים אודות מגשרים מוסמכים בתחום הגירושין - מגשרים בעלי השכלה גבוהה (תואר שני במקצוע טיפולי) שקיבלו הכשרה מקיפה בגישור ורכשו בו ניסיון רב. יש לציין שאגודה זו עוסקת בהסמכה של מגשרים, שהם בעלי רקע מקצועי בתחום הטיפול בלבד (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ויועצים חינוכיים). עמותת מגשרי ישראל לקחה על עצמה לפתח תהליך של הסמכה ללא קשר לרקע המקצועי של המגשר, אך טרם פורסמו הדרישות להסמכה בתחומי הגישור השונים.
אם מגשר מסוים מציג את עצמו כמגשר "מוסמך", יש לברר מטעם איזה גוף. כל אדם רשאי להשתתף בקורסי גישור, כולל קורסי גישור בתחום המשפחה, אך תעודה על סיום הקורס אינה מעידה על יכולתו המקצועית. כמו כן, חברות כשלעצמה בחוג המגשרים של האגודה לטיפול במשפחה או בעמותת מגשרי ישראל, אינה מעידה על יכולתו המקצועית של המגשר.
במגזר הציבורי או במגזר הפרטי?
במגזר הציבורי, האפשרויות לקבל שירותי גישור עשויות להשתנות ממקום למקום. שירותי רווחה מקומיים עשויים לכלול שירותי גישור במסגרת תחנות לייעוץ נישואין או לטיפול במשפחה. כמו כן, אחדים ממרכזי גישור קהילתיים, רובם עמותות, מציעים גישור גם בענייני גירושין. היתרון של שירותי הגישור במגזר הציבורי הוא בכך, שהשירות ניתן בחינם או בעלות נמוכה. לא כל המתגרשים נמנים עם המעמד הבינוני-גבוה.
שירותי גישור ניתנים בחלק מהלשכות המשפטיות של ויצ"ו על ידי מגשרים מנוסים המתנדבים שם. השירות מיועד לנשים שאינן בעלות רכוש רב או הכנסה גבוהה והעלות היא סמלית בלבד. כמו כן, ניתנים שירותי גישור בחלק מהלשכות המשפטיות של נעמ"ת, שבהן תעריף הגישור דומה לתעריפים במגזר הפרטי.
בכל בית-משפט לענייני משפחה, קיימת אפשרות לקבל שירותי גישור במסגרת יחידת הסיוע (גישור "פנימי" של בית המשפט). השירות ניתן אך ורק לזוגות הפונים לבית המשפט בבקשה ליישוב סכסוך או המופנים ליחידת הסיוע על ידי השופט שדן בתיק. הגישור הפנימי של בית המשפט ניתן, בעיקר, למשפחות שיש להן סכסוך בנושא הילדים ולמשפחות שבהן רמת הסכסוך היא גבוהה מאוד.
במגזר הפרטי, מגשרים רבים עובדים באופן עצמאי וחלקם עובדים במסגרת מרכזי גישור פרטיים. חלק מהמגשרים המציעים גישור בענייני משפחה מתמחים באופן מיוחד בתחום המשפחה. אחרים מציעים גישור בנושאים רבים, כולל סכסוכי משפחה. עלות הגישור במגזר הפרטי נקבעת על ידי נותן השירות, בדרך כלל על פי תעריף לשעה. עריכת הסכם גירושין בסופו של הליך הגישור כרוכה בעלות נוספת.
האם הרקע המקצועי של המגשר רלוונטי?
מכיוון שגישור כמקצוע הוא עיסוק חדש, הרי העוסקים בגישור עסקו במקצוע אחר לפני שהתמחו בגישור. רוב המגשרים משלבים את שירותי הגישור עם עיסוקם במקצועם המקורי, למשל פסיכולוגיה או עריכת-דין. למרות שהחוק אינו מגביל את העיסוק בגישור לאנשי מקצוע מסוימים, וכל אדם רשאי לפרסם את עצמו כמגשר, רוב המגשרים בענייני גירושין באים מהתחום הטיפולי או ממשפטים. ברשימות של בתי-המשפט לענייני משפחה נכללים רק אנשי טיפול ועורכי-דין, בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי הנהלת בתי-המשפט.
במרכזי גישור אחדים מנוהל הגישור על-ידי צמד מגשרים - האחד בעל רקע טיפולי והאחר בעל רקע בדיני משפחה. הגישור המתנהל ביחידת הסיוע של בתי-המשפט לענייני משפחה מנוהל, בדרך כלל, על ידי עובדת סוציאלית מיחידת הסיוע בשיתוף עורכת-דין של בית המשפט3. על אף היתרונות של שילוב שני מגשרים מרקע מקצועי שונה, הרי רוב המגשרים במגזר הפרטי עובדים כסולנים, חלקם עורכי-דין וחלקם פסיכולוגים או עובדים סוציאליים. שוב, בני-הזוג עומדים לפני בחירה: האם לבחור במגשר שהוא מתחום הטיפול או במגשר שהוא עורך-דין?
רקע מקצועי כשלעצמו אינו מרכיב מכריע ביכולתו המקצועית של המגשר. בגישור במשפחה ובענייני גירושין בפרט, יש לאנשי הטיפול יתרונות רבים. הם מיומנים בתקשורת, יש להם יכולת הקשבה גבוהה, הם מבינים היטב את המשבר האישי והמשפחתי ויש להם רגישות וידע מעמיק בצורכי ילדים ובצרכים הרגשיים של בני-הזוג. מצד שני, עורכי-דין בעלי ניסיון בדיני משפחה מביאים לתפקידם כמגשרים את הידע והניסיון המשפטי שצברו ויכולת לנתח היטב את הנתונים הכלכליים של המשפחה. מכאן שאנשי הטיפול רוכשים ידע משלים בנושאים הפחות מוכרים להם ואנשי המשפט אמורים להשלים ידע על ההיבטים הפסיכולוגיים של הגירושין. למרות ההשלמות, אפשר לומר כי הגישור בפועל משקף במידה רבה את תפיסת העולם המקצועית של המגשר, בין אם הוא משפטן או מטפל. לקוחות גישור מסוימים ירגישו יותר בנוח עם מגשר שהוא אישיות "טיפולית" ואחרים עם "משפטן".
שיקול אחר הוא במישור הכספי. עלות הגישור אצל מגשרים שהם משפטנים גבוהה יותר, בדרך כלל, מאשר אצל מגשר מתחום הטיפול. יחד עם זאת, עלות הגישור תהיה נמוכה לעומת עלות התדיינות משפטית אצל אותו עורך-הדין העוסק גם בגישור וגם בייצוג משפטי. ההבדלים במחירים בין מגשרים מהמקצועות השונים נובעים, בעיקר, מהעלויות הגבוהות הכרוכות בניהול משרד עורכי-דין בהשוואה לקליניקה פרטית של מטפלים. בנוסף, עורכי-דין רגילים לשכר גבוה יותר במילוי תפקידיהם השונים ואנשי טיפול הם יותר "צנועים" בתעריפים לעבודתם הטיפולית.
העלות הנוספת עבור עריכת הסכם גירושין בסוף הליך הגישור אינה קשורה לבחירת "מגשר-מטפל" או "מגשר-משפטן". בדרך כלל, מגשרים שאינם עורכי-דין יפנו את בני-הזוג לעורכי-דין שגובים מחיר סביר עבור עריכת ההסכם. מגשרים, שהם עורכי-דין, גובים שכר-טרחה נוסף עבור עריכת ההסכם ואין בכך חיסכון כספי עבור הלקוח שבחר מגשר בעל רקע משפטי.
שיקולים נוספים
כמו בכל התקשרות מקצועית, רצוי שלקוחות הגישור ירגישו בנוח עם המגשר/ת שיעבוד איתם. בדרך כלל, הגישור בענייני גירושין יערך על פני מספר שעות ומספר ישיבות. בני-הזוג מתבקשים לחשוף את עצמם במישורים רבים - הכנסות והוצאות, ענייני רכוש, בעיות אצל הילדים, בגידות וגם "סודות" אחרים. זה יקרה רק אם יחושו אמפתיה מצד המגשר וירכשו אמון במקצועיות שלו. כמו בכל תחום אחר, המלצה אישית מזוג אחר, שעבר תהליך גישור אצל מגשר מסוים, יכולה לסייע בבחירת המגשר. כמובן, אם המגשר שמגיעים אליו לביקור ראשון אינו מוצא-חן בעיני הלקוחות, הם חופשיים להפסיק את התהליך בכל עת. זו אחת הסיבות שהסדר התשלום צריך להיות על פי הזמן בפועל ולא בתשלום למפרע.
לפעמים אחד מבני-הזוג מעוניין דווקא במגשר גבר או אישה. מיגדר המגשר אינו אמור להשפיע על העמדה הניטרלית שלו כלפי בני-הזוג, אבל ייתכן שאחד מבני-הזוג ירגיש לא בנוח עם מגשר ממין אחד או לחילופין יראה את המגשר בן-מינו כבעל ברית. כשהגישור נעשה בידי צמד מגשרים, רצוי מאוד שיהיו משני המינים. השימוש בשני מגשרים מאותו מיגדר עלול ליצור תחושה קשה אצל בן-הזוג מהמיגדר האחר.
לגבי נושא המיגדר, נראה שיש לו השפעה על תפיסתו של המגשר את הליך הגישור, בצד גורמים נוספים כגון רקע מקצועי4. ככלל, נמצא שנשים שמות דגש על התקשורת האישית בין הצדדים ועל מערכת היחסים ביניהם, לעומת גברים שמדגישים את פיתרון הבעיה. כמו כן, לפחות בקנדה, נשים מגשרות בעיקר בסכסוכי משפחה, בעת שגברים מגשרים בעיקר בסכסוכים עסקיים5.
שיקול נוסף לבחירת המגשר עשוי להיות מודל הגישור שעל פיו הוא עובד. יש מגשרים (שרובם עורכי-דין) שנוטים להתמקד בעיקר בפיתרונות הדרושים להסכם גירושין ומתייחסים פחות לרגשות הנוגעים בדבר, או להיבטים הפסיכולוגיים של הליך הגירושין. סגנון עבודה זה נחשב למודל "עסקי" המיושם בנושא הגירושין.
מגשרים ממדעי החברה והטיפול הנפשי, נותנים יותר מקום להבעת רגשות ולדיון בצרכים הפסיכולוגיים של בני-הזוג ושל הילדים. המודל שלהם הוא "טיפולי" באופיו. עם זאת, יש מגשרים מתחום הטיפול, המבדילים באופן ברור בין עבודת הגישור שהם מבצעים עם "מגושרים" לבין הטיפול הפסיכולוגי שהם מבצעים עם "מטופלים"6. מגשר מתחום הטיפול יכול לאמץ מודל גישור "עסקי", שהוא ענייני מאוד ואינו גולש יתר על המידה לנושאים רגשיים או פסיכולוגיים. המגשר ה"טיפולי" יתאים את סגנון הגישור שלו לרצונות בני-הזוג ולצרכיהם, כי יש זוגות שמעוניינים לדבר על רגשותיהם ויש זוגות שמעוניינים לדון אך ורק בנושאים הנדרשים על פי חוק.
בחירת עורך-דין ותפקידו בהליך הגישור
בני-הזוג יחד, או כל אחד בנפרד, עשויים להיוועץ בעורך-דין בסוגיה מסוימת, שהתגלתה במהלך הליך הגישור או בשאלות על מצבם המשפטי. מי שכבר נמצא בהליך הגישור, או מי ששוקל פנייה לגישור, רצוי שיפנה לעורך-דין מתון, אדם שאינו מוכר כמחרחר מלחמה. רצוי שיהיה זה עורך-דין, שמכבד את דרך הגישור, לאו דווקא עוסק בו בפועל.
יש להניח שרוב עורכי-הדין היום מוכנים לתת ייעוץ ולסייע באופן חלקי, לפי צורכי הלקוח. חוזה התקשרות, כפי שהוא מקובל בין עורך-הדין והלקוח שהוא מייצג, אינו מתאים לאנשים שמעוניינים בגישור ומקווים להגיע להסדר מוסכם עם בן-הזוג. מחיר גלובלי - כל הטיפול עד הגט - אינו נחוץ ועלול לפגוע (לפחות כספית) בלקוח המעוניין להתגרש באמצעות הליך של גישור. מתבקש אפוא הסדר עם עורך-דין, שיגבה את שכר הטרחה לפי שעות ייעוץ ועל כל פעולה שמבקשים ממנו לבצע. זהו סוג של ליווי בהליך הגירושין, שמאפשר ללקוח לפעול באופן עצמאי ולשלם רק עבור השירותים הנחוצים לו.
התפקידים שעורך-דין עשוי למלא עבור אדם שמשתתף בגישור כוללים: מתן ייעוץ ראשוני על הזכויות והחובות של בני-הזוג על פי חוק; התייחסות לאופציות השונות, מבחינת מיסוי או מההיבט המשפטי, שעולות בישיבות הגישור; עריכת ההסכם הסופי או בדיקת הסכם שנכתב על ידי אדם אחר.
הצורך בשירותים של עורך-דין בהליך הגישור עשוי להשתנות ממשפחה למשפחה. עבור המשפחה הממוצעת, אין צורך בעורך-דין למעט בעריכת המסמך המשפטי בסיום הליך הגישור. משפחה מרובת רכוש או משפחה שיש לה עסק משפחתי, עשויה להזדקק לייעוץ משפטי לעיתים תכופות יותר.
הבחירה המכרעת
כמו שכתבתי לפני עשור, בספרי הראשון אודות הגישור7, הבחירה המכרעת בעקבות ההחלטה להתגרש היא לבחור היטב את המסלול להסדרת הגירושין: "בין שמחליטים לשתף פעולה ולחתור לפתרונות מוסכמים ?ובין שפונים לעורכי-דין נפרדים והופכים את התהליך, על פי רוב, למאבק של כוחות"8. בחירת המגשר היא חשובה אמנם, אבל פחות קריטית מאשר בחירה במסלול הגישור לעומת בחירה בהתדיינות משפטית9. על אף ההבדלים בקרב המגשרים, שתוארו לעיל, כל המגשרים שותפים כאיש אחד לגישה הבסיסית ולעקרונות הגישור שהוצגו בספר. אם בתי-המשפט לענייני משפחה ינקטו בצעדים שיעודדו את רוב המשפחות לפנות למסלול הגישור, ואם בני-הזוג אכן יבחרו בזה, יפותחו מנגנוני בקרה והסמכה כדי להגן על לקוחות מפני מגשרים בלתי מיומנים. בזכות השימוש בגישור אפשר לצפות שהליך הגירושין יהיה פחות הרסני מאשר בעבר.
הערות
1. לדוגמה, www.sulcha.co.il , אתרים של מרכזי גישור ושל מגשרים עצמאיים. המגשרים המאושרים על ידי הנהלת בתי-המשפט מופיעים באתר: www.court.gov.il לפי תחומי גישור ולפי קטגוריות אחרות. נכון לינואר 2004, יש כ-100 מגשרים בתחום המשפחה, 60% מהם עורכי-דין ו-40% מטפלים.
2. האגודה הישראלית לטיפול במשפחה, קהילת ונציה 17, תל-אביב 69400, טל': 6480833-03; כתובת אלקטרונית: venezia@netvision.net.il.
3. בתי-המשפט מעסיקים עורכי-דין, שהתמחו בגישור, במחלקה לניתוב תיקים.
4. נתגלו הבדלים בין מגשרים בעלי השכלה משפטית לעומת השכלה במדעי החברה וגם הבדלים על פי מיגדר (Picard, 2000 ).
5. בדיקה של רשימת המגשרים מטעם בתי-המשפט מראה שבענייני משפחה, 60% מהמגשרים הם נשים.
6. מאמר בנושא מופיע באתר www.sulcha.co.il: "כובעים שונים, ראש אחד. הזהות הכפולה כפסיכולוגית וכמגשרת", על ידי סוזן זיידל (נובמבר 2002).
7. גירושין בדרך אחרת, הוצאת אור-עם, 1993 (תרגום לעברית של המקור באנגלית: Divorce with Respect, הוצאה עצמית של המחברת, 1991).
8. כנ"ל, ע' 78 בגירסה העברית.
9. כמובן, בתנאי שגישור מתאים למקרה, כפי שמתואר בפרק 3 של הספר.
(פרק 9, להתגרש ולהישאר חברים מאת ד"ר סוזן זיידל)
ההחלטה לפרק את התא המשפחתי היא החלטה מרחיקת-לכת, המתקבלת בכובד ראש. לאחר שנפלה החלטה זו, עומדים בני-הזוג בפני כמה בחירות נוספות. הראשונה שבהן היא בחירת הדרך שבה יסדירו את העניינים הכרוכים בפירוד. בעבר, היו רק שתי אפשרויות: להגיע להסדר על ידי הידברות ישירה, ללא התערבות של אנשי מקצוע, או לערב שני עורכי-דין ולנהל משפטים זה כנגד זו. רק מעט זוגות, שנמצאים בפרשת דרכים זו, מסוגלים להגיע להסדר בלי סיוע מקצועי. רובם פונים לעורכי-דין ונגררים להליכים משפטיים. כיום עומדת בפני בני-הזוג אפשרות נוספת - הליך הגישור. הגישור מסייע לזוגות להידבר ביניהם ללא ריב ומדון ולתכנן את עתיד המשפחה בנפרד. שיעור המשפחות הבוחרות באפשרות הגישור הולך וגדל משנה לשנה. השאלה עבור זוגות אלה היא כיצד לבחור את המגשר.
שיקולים בבחירת מגשר
איך למצוא מגשר מתאים?
כיום, אלפי מגשרים מציעים את שירותיהם בתחומים רבים, אך רק כ-5% מהם עוסקים בגישור בענייני משפחה וגירושין. אפשר למצוא רשימות של מגשרים במדריך "דפי זהב", באתרי אינטרנט1, בבתי-המשפט לענייני משפחה ובאגודה הישראלית לטיפול במשפחה2. כמו בתחומים רבים, אין פיקוח על העיסוק בגישור וכל אדם יכול לפרסם את עצמו כמגשר בענייני גירושין. רצוי אפוא לברר מה הרקע המקצועי של המגשר, היכן הוא קיבל הכשרה בגישור ומה ניסיונו עם זוגות בהליכי פירוד.
הדרישות של הנהלת בתי-המשפט לגבי אלה שרשאים להיכלל ברשימות המגשרים במשפחה הן מינימליות ביותר ואין ערבות לכך שרמתם המקצועית של המגשרים תהיה נאותה. הגוף היחיד, בינתיים, שמסמיך מגשרים על פי אמות מידה מקיפות וראויות היא חוג המגשרים של האגודה הישראלית לטיפול במשפחה (נספח 1). האגודה תספק פרטים אודות מגשרים מוסמכים בתחום הגירושין - מגשרים בעלי השכלה גבוהה (תואר שני במקצוע טיפולי) שקיבלו הכשרה מקיפה בגישור ורכשו בו ניסיון רב. יש לציין שאגודה זו עוסקת בהסמכה של מגשרים, שהם בעלי רקע מקצועי בתחום הטיפול בלבד (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ויועצים חינוכיים). עמותת מגשרי ישראל לקחה על עצמה לפתח תהליך של הסמכה ללא קשר לרקע המקצועי של המגשר, אך טרם פורסמו הדרישות להסמכה בתחומי הגישור השונים.
אם מגשר מסוים מציג את עצמו כמגשר "מוסמך", יש לברר מטעם איזה גוף. כל אדם רשאי להשתתף בקורסי גישור, כולל קורסי גישור בתחום המשפחה, אך תעודה על סיום הקורס אינה מעידה על יכולתו המקצועית. כמו כן, חברות כשלעצמה בחוג המגשרים של האגודה לטיפול במשפחה או בעמותת מגשרי ישראל, אינה מעידה על יכולתו המקצועית של המגשר.
במגזר הציבורי או במגזר הפרטי?
במגזר הציבורי, האפשרויות לקבל שירותי גישור עשויות להשתנות ממקום למקום. שירותי רווחה מקומיים עשויים לכלול שירותי גישור במסגרת תחנות לייעוץ נישואין או לטיפול במשפחה. כמו כן, אחדים ממרכזי גישור קהילתיים, רובם עמותות, מציעים גישור גם בענייני גירושין. היתרון של שירותי הגישור במגזר הציבורי הוא בכך, שהשירות ניתן בחינם או בעלות נמוכה. לא כל המתגרשים נמנים עם המעמד הבינוני-גבוה.
שירותי גישור ניתנים בחלק מהלשכות המשפטיות של ויצ"ו על ידי מגשרים מנוסים המתנדבים שם. השירות מיועד לנשים שאינן בעלות רכוש רב או הכנסה גבוהה והעלות היא סמלית בלבד. כמו כן, ניתנים שירותי גישור בחלק מהלשכות המשפטיות של נעמ"ת, שבהן תעריף הגישור דומה לתעריפים במגזר הפרטי.
בכל בית-משפט לענייני משפחה, קיימת אפשרות לקבל שירותי גישור במסגרת יחידת הסיוע (גישור "פנימי" של בית המשפט). השירות ניתן אך ורק לזוגות הפונים לבית המשפט בבקשה ליישוב סכסוך או המופנים ליחידת הסיוע על ידי השופט שדן בתיק. הגישור הפנימי של בית המשפט ניתן, בעיקר, למשפחות שיש להן סכסוך בנושא הילדים ולמשפחות שבהן רמת הסכסוך היא גבוהה מאוד.
במגזר הפרטי, מגשרים רבים עובדים באופן עצמאי וחלקם עובדים במסגרת מרכזי גישור פרטיים. חלק מהמגשרים המציעים גישור בענייני משפחה מתמחים באופן מיוחד בתחום המשפחה. אחרים מציעים גישור בנושאים רבים, כולל סכסוכי משפחה. עלות הגישור במגזר הפרטי נקבעת על ידי נותן השירות, בדרך כלל על פי תעריף לשעה. עריכת הסכם גירושין בסופו של הליך הגישור כרוכה בעלות נוספת.
האם הרקע המקצועי של המגשר רלוונטי?
מכיוון שגישור כמקצוע הוא עיסוק חדש, הרי העוסקים בגישור עסקו במקצוע אחר לפני שהתמחו בגישור. רוב המגשרים משלבים את שירותי הגישור עם עיסוקם במקצועם המקורי, למשל פסיכולוגיה או עריכת-דין. למרות שהחוק אינו מגביל את העיסוק בגישור לאנשי מקצוע מסוימים, וכל אדם רשאי לפרסם את עצמו כמגשר, רוב המגשרים בענייני גירושין באים מהתחום הטיפולי או ממשפטים. ברשימות של בתי-המשפט לענייני משפחה נכללים רק אנשי טיפול ועורכי-דין, בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי הנהלת בתי-המשפט.
במרכזי גישור אחדים מנוהל הגישור על-ידי צמד מגשרים - האחד בעל רקע טיפולי והאחר בעל רקע בדיני משפחה. הגישור המתנהל ביחידת הסיוע של בתי-המשפט לענייני משפחה מנוהל, בדרך כלל, על ידי עובדת סוציאלית מיחידת הסיוע בשיתוף עורכת-דין של בית המשפט3. על אף היתרונות של שילוב שני מגשרים מרקע מקצועי שונה, הרי רוב המגשרים במגזר הפרטי עובדים כסולנים, חלקם עורכי-דין וחלקם פסיכולוגים או עובדים סוציאליים. שוב, בני-הזוג עומדים לפני בחירה: האם לבחור במגשר שהוא מתחום הטיפול או במגשר שהוא עורך-דין?
רקע מקצועי כשלעצמו אינו מרכיב מכריע ביכולתו המקצועית של המגשר. בגישור במשפחה ובענייני גירושין בפרט, יש לאנשי הטיפול יתרונות רבים. הם מיומנים בתקשורת, יש להם יכולת הקשבה גבוהה, הם מבינים היטב את המשבר האישי והמשפחתי ויש להם רגישות וידע מעמיק בצורכי ילדים ובצרכים הרגשיים של בני-הזוג. מצד שני, עורכי-דין בעלי ניסיון בדיני משפחה מביאים לתפקידם כמגשרים את הידע והניסיון המשפטי שצברו ויכולת לנתח היטב את הנתונים הכלכליים של המשפחה. מכאן שאנשי הטיפול רוכשים ידע משלים בנושאים הפחות מוכרים להם ואנשי המשפט אמורים להשלים ידע על ההיבטים הפסיכולוגיים של הגירושין. למרות ההשלמות, אפשר לומר כי הגישור בפועל משקף במידה רבה את תפיסת העולם המקצועית של המגשר, בין אם הוא משפטן או מטפל. לקוחות גישור מסוימים ירגישו יותר בנוח עם מגשר שהוא אישיות "טיפולית" ואחרים עם "משפטן".
שיקול אחר הוא במישור הכספי. עלות הגישור אצל מגשרים שהם משפטנים גבוהה יותר, בדרך כלל, מאשר אצל מגשר מתחום הטיפול. יחד עם זאת, עלות הגישור תהיה נמוכה לעומת עלות התדיינות משפטית אצל אותו עורך-הדין העוסק גם בגישור וגם בייצוג משפטי. ההבדלים במחירים בין מגשרים מהמקצועות השונים נובעים, בעיקר, מהעלויות הגבוהות הכרוכות בניהול משרד עורכי-דין בהשוואה לקליניקה פרטית של מטפלים. בנוסף, עורכי-דין רגילים לשכר גבוה יותר במילוי תפקידיהם השונים ואנשי טיפול הם יותר "צנועים" בתעריפים לעבודתם הטיפולית.
העלות הנוספת עבור עריכת הסכם גירושין בסוף הליך הגישור אינה קשורה לבחירת "מגשר-מטפל" או "מגשר-משפטן". בדרך כלל, מגשרים שאינם עורכי-דין יפנו את בני-הזוג לעורכי-דין שגובים מחיר סביר עבור עריכת ההסכם. מגשרים, שהם עורכי-דין, גובים שכר-טרחה נוסף עבור עריכת ההסכם ואין בכך חיסכון כספי עבור הלקוח שבחר מגשר בעל רקע משפטי.
שיקולים נוספים
כמו בכל התקשרות מקצועית, רצוי שלקוחות הגישור ירגישו בנוח עם המגשר/ת שיעבוד איתם. בדרך כלל, הגישור בענייני גירושין יערך על פני מספר שעות ומספר ישיבות. בני-הזוג מתבקשים לחשוף את עצמם במישורים רבים - הכנסות והוצאות, ענייני רכוש, בעיות אצל הילדים, בגידות וגם "סודות" אחרים. זה יקרה רק אם יחושו אמפתיה מצד המגשר וירכשו אמון במקצועיות שלו. כמו בכל תחום אחר, המלצה אישית מזוג אחר, שעבר תהליך גישור אצל מגשר מסוים, יכולה לסייע בבחירת המגשר. כמובן, אם המגשר שמגיעים אליו לביקור ראשון אינו מוצא-חן בעיני הלקוחות, הם חופשיים להפסיק את התהליך בכל עת. זו אחת הסיבות שהסדר התשלום צריך להיות על פי הזמן בפועל ולא בתשלום למפרע.
לפעמים אחד מבני-הזוג מעוניין דווקא במגשר גבר או אישה. מיגדר המגשר אינו אמור להשפיע על העמדה הניטרלית שלו כלפי בני-הזוג, אבל ייתכן שאחד מבני-הזוג ירגיש לא בנוח עם מגשר ממין אחד או לחילופין יראה את המגשר בן-מינו כבעל ברית. כשהגישור נעשה בידי צמד מגשרים, רצוי מאוד שיהיו משני המינים. השימוש בשני מגשרים מאותו מיגדר עלול ליצור תחושה קשה אצל בן-הזוג מהמיגדר האחר.
לגבי נושא המיגדר, נראה שיש לו השפעה על תפיסתו של המגשר את הליך הגישור, בצד גורמים נוספים כגון רקע מקצועי4. ככלל, נמצא שנשים שמות דגש על התקשורת האישית בין הצדדים ועל מערכת היחסים ביניהם, לעומת גברים שמדגישים את פיתרון הבעיה. כמו כן, לפחות בקנדה, נשים מגשרות בעיקר בסכסוכי משפחה, בעת שגברים מגשרים בעיקר בסכסוכים עסקיים5.
שיקול נוסף לבחירת המגשר עשוי להיות מודל הגישור שעל פיו הוא עובד. יש מגשרים (שרובם עורכי-דין) שנוטים להתמקד בעיקר בפיתרונות הדרושים להסכם גירושין ומתייחסים פחות לרגשות הנוגעים בדבר, או להיבטים הפסיכולוגיים של הליך הגירושין. סגנון עבודה זה נחשב למודל "עסקי" המיושם בנושא הגירושין.
מגשרים ממדעי החברה והטיפול הנפשי, נותנים יותר מקום להבעת רגשות ולדיון בצרכים הפסיכולוגיים של בני-הזוג ושל הילדים. המודל שלהם הוא "טיפולי" באופיו. עם זאת, יש מגשרים מתחום הטיפול, המבדילים באופן ברור בין עבודת הגישור שהם מבצעים עם "מגושרים" לבין הטיפול הפסיכולוגי שהם מבצעים עם "מטופלים"6. מגשר מתחום הטיפול יכול לאמץ מודל גישור "עסקי", שהוא ענייני מאוד ואינו גולש יתר על המידה לנושאים רגשיים או פסיכולוגיים. המגשר ה"טיפולי" יתאים את סגנון הגישור שלו לרצונות בני-הזוג ולצרכיהם, כי יש זוגות שמעוניינים לדבר על רגשותיהם ויש זוגות שמעוניינים לדון אך ורק בנושאים הנדרשים על פי חוק.
בחירת עורך-דין ותפקידו בהליך הגישור
בני-הזוג יחד, או כל אחד בנפרד, עשויים להיוועץ בעורך-דין בסוגיה מסוימת, שהתגלתה במהלך הליך הגישור או בשאלות על מצבם המשפטי. מי שכבר נמצא בהליך הגישור, או מי ששוקל פנייה לגישור, רצוי שיפנה לעורך-דין מתון, אדם שאינו מוכר כמחרחר מלחמה. רצוי שיהיה זה עורך-דין, שמכבד את דרך הגישור, לאו דווקא עוסק בו בפועל.
יש להניח שרוב עורכי-הדין היום מוכנים לתת ייעוץ ולסייע באופן חלקי, לפי צורכי הלקוח. חוזה התקשרות, כפי שהוא מקובל בין עורך-הדין והלקוח שהוא מייצג, אינו מתאים לאנשים שמעוניינים בגישור ומקווים להגיע להסדר מוסכם עם בן-הזוג. מחיר גלובלי - כל הטיפול עד הגט - אינו נחוץ ועלול לפגוע (לפחות כספית) בלקוח המעוניין להתגרש באמצעות הליך של גישור. מתבקש אפוא הסדר עם עורך-דין, שיגבה את שכר הטרחה לפי שעות ייעוץ ועל כל פעולה שמבקשים ממנו לבצע. זהו סוג של ליווי בהליך הגירושין, שמאפשר ללקוח לפעול באופן עצמאי ולשלם רק עבור השירותים הנחוצים לו.
התפקידים שעורך-דין עשוי למלא עבור אדם שמשתתף בגישור כוללים: מתן ייעוץ ראשוני על הזכויות והחובות של בני-הזוג על פי חוק; התייחסות לאופציות השונות, מבחינת מיסוי או מההיבט המשפטי, שעולות בישיבות הגישור; עריכת ההסכם הסופי או בדיקת הסכם שנכתב על ידי אדם אחר.
הצורך בשירותים של עורך-דין בהליך הגישור עשוי להשתנות ממשפחה למשפחה. עבור המשפחה הממוצעת, אין צורך בעורך-דין למעט בעריכת המסמך המשפטי בסיום הליך הגישור. משפחה מרובת רכוש או משפחה שיש לה עסק משפחתי, עשויה להזדקק לייעוץ משפטי לעיתים תכופות יותר.
הבחירה המכרעת
כמו שכתבתי לפני עשור, בספרי הראשון אודות הגישור7, הבחירה המכרעת בעקבות ההחלטה להתגרש היא לבחור היטב את המסלול להסדרת הגירושין: "בין שמחליטים לשתף פעולה ולחתור לפתרונות מוסכמים ?ובין שפונים לעורכי-דין נפרדים והופכים את התהליך, על פי רוב, למאבק של כוחות"8. בחירת המגשר היא חשובה אמנם, אבל פחות קריטית מאשר בחירה במסלול הגישור לעומת בחירה בהתדיינות משפטית9. על אף ההבדלים בקרב המגשרים, שתוארו לעיל, כל המגשרים שותפים כאיש אחד לגישה הבסיסית ולעקרונות הגישור שהוצגו בספר. אם בתי-המשפט לענייני משפחה ינקטו בצעדים שיעודדו את רוב המשפחות לפנות למסלול הגישור, ואם בני-הזוג אכן יבחרו בזה, יפותחו מנגנוני בקרה והסמכה כדי להגן על לקוחות מפני מגשרים בלתי מיומנים. בזכות השימוש בגישור אפשר לצפות שהליך הגירושין יהיה פחות הרסני מאשר בעבר.
הערות
1. לדוגמה, www.sulcha.co.il , אתרים של מרכזי גישור ושל מגשרים עצמאיים. המגשרים המאושרים על ידי הנהלת בתי-המשפט מופיעים באתר: www.court.gov.il לפי תחומי גישור ולפי קטגוריות אחרות. נכון לינואר 2004, יש כ-100 מגשרים בתחום המשפחה, 60% מהם עורכי-דין ו-40% מטפלים.
2. האגודה הישראלית לטיפול במשפחה, קהילת ונציה 17, תל-אביב 69400, טל': 6480833-03; כתובת אלקטרונית: venezia@netvision.net.il.
3. בתי-המשפט מעסיקים עורכי-דין, שהתמחו בגישור, במחלקה לניתוב תיקים.
4. נתגלו הבדלים בין מגשרים בעלי השכלה משפטית לעומת השכלה במדעי החברה וגם הבדלים על פי מיגדר (Picard, 2000 ).
5. בדיקה של רשימת המגשרים מטעם בתי-המשפט מראה שבענייני משפחה, 60% מהמגשרים הם נשים.
6. מאמר בנושא מופיע באתר www.sulcha.co.il: "כובעים שונים, ראש אחד. הזהות הכפולה כפסיכולוגית וכמגשרת", על ידי סוזן זיידל (נובמבר 2002).
7. גירושין בדרך אחרת, הוצאת אור-עם, 1993 (תרגום לעברית של המקור באנגלית: Divorce with Respect, הוצאה עצמית של המחברת, 1991).
8. כנ"ל, ע' 78 בגירסה העברית.
9. כמובן, בתנאי שגישור מתאים למקרה, כפי שמתואר בפרק 3 של הספר.
ד"ר סוזן זיידל, פסיכולוגית קלינית, מטפלת משפחתית מוסמכת ומגשרת מוסמכת בענייני משפחה
http://www.haskamot.com
http://www.haskamot.com